כבר שלושה שבועות בארץ. חזרנו הביתה. התחושה לפעמים מרגישה לי כמו המכה המטלטלת שחוטפים במטוס בזמן הנחיתה עם הלחץ באזניים וההדף בגוף. תחושה של נסיעה בקצב מהיר עד לעצירה סופית. חושבת שזו ההגדרה למה שאני מרגישה. בנחיתה מטיסה ארוכה שכזו, של התכוננות והכנות לחזרה לארץ, מגיע הרגע שמרגישים את החבטה הזאת ומבינים שזהו, נגמר, אנחנו … המשך קריאה >>
לא עשרים שנה, אף קרב דרמטי, לא כבשנו את טרויה (רק קצת את ניו יורק), לא מאוד הזדקנו אבל בכל זאת השתננו ומרגישים שחוזרים ממסע משמעותי - הביתה. בכל זאת, עוד פוסט אחרון מיבשת אמריקה. הימים האחרונים כאן לא פשוטים. ההבנה שיציאה למסע כוללת בהכרח גם את החזרה ממנו, אולי לא בהכרח בעצם...שוב מבינה את … המשך קריאה >>
פוסט שאני לשה כבר כמעט חודשים. המחשבות כל כך כבדות שקשה להניח אותן בעדינות של מילים. סוף של תקופה. פרידות זה ענין מורכב שמערבל את הנשמה. ההדחקה עשתה את שלה בחודשים האחרונים, אך הרימה ידיים והתפטרה. ועכשיו מתמודדת. בסה"כ בטוב ורוב הזמן יכולה למשימה. מדי פעם יש הצפה ויותר קשה להכיל את כל מנעד הרגשות … המשך קריאה >>
האביב שהתחיל בפוסט הקודם כבר בשיאו בפוסט הזה. הטבע משאיר אותי חסרת מילים מול העוצמות והיופי שלו ומזכיר לי פרופורציות חיוניות בחיים וגם שיאים. העצים כולם ירוקים והירוק כל כך רענן והפריחה הו הפריחה. עצים שלמים לבשו ורוד, צהוב, לבן או אדום. ובבת אחת גם מתפשטים מהפריחה המופלאה והופכים ירוק תוך שמנקדים את הארץ בשטיח … המשך קריאה >>
אולי זה סימן שאני מתחילה להרגיש שתיכף נגמר. כבר מרגישה פחות צורך לכתוב, לתעד, לעבד את החוויות והמחשבות שלי. אולי פחות פנויה. אפילו שאני מנסה להשתהות בהווה ולהתעסק כמה שפחות עם העתיד לבוא, זה נוכח ונותן אותות על הנפש ועל הגוף. אז אפילו שקורים הרבה דברים מענינים וגם תהליך החזרה הוא תהליך מעניין בפני עצמו … המשך קריאה >>
יצאתי מהקור לשבוע התחממות בחייק המשפחה. שוב הפשטות הבלתי נתפסת של מעברים. מצד לצד. שאלו אותי אם באתי לטובת התארגנויות לחזרה והתשובה שלי היתה שזו נסיעה להכנה רגשית. לא משהו שחשבתי עליו מראש אלא צורך לענות. בהמשך הבנתי עד כמה זו תשובה מדויקת. יודעת כבר כמה התכווננות משמעותית עבורי והיא למעשה רוב העבודה. השאר ברובו … המשך קריאה >>