פוסט המלצות שלי לעיר הגדולה, מתחילה בהמלצות אומנות וקצת ערך מוסף. פותחת סדרת פוסטים מחולקים פחות או יותר לפי נושאים וקצת התייחסות לאזורים. המשך יבוא…

The Metropolitan Museum of Art
בשם החיבה שלו ‘המט’ – אחד האייקונות של העיר. אנציקלופדיה בתלת מימד של אלפי שנות אומנות עולמית. ענקקק, מלא מוצגים, מרשיםםם ביותר, הרבה עבודות מרגשות, תערוכות שוות. בין מאי לאוקטובר פתוח גם הגג. כל שנה על הגג יש תערוכה אחרת. הן קטנות ומושקעות, אבל בלי קשר זו עמדת תצפית מדהימה על הפארק והעיר. עם כוס קוקטייל שקונים בבר ומזג אויר מתאים זה שילוב נהדר פלוס פלוס. מציעה בתוך המוזיאון לא לפספס את המקדש המצרי, שהובא בשלמותו ממצריים ולכבודו נבנה אגף שלם. כשיוצאים מהמוזיאון, מערבה לתוך הפארק – יש את האגם הגדול ואם יש זמן אפשר להמשיך בתוך הפארק צפונה, מחכות שם הפתעות בצורת גינון שונה משאר הפארק.
בימים גשומים או קרים יש תור מאוד ארוך, לא חייבים להבהל ממנו. בהמשך הרחוב צפונה Bluestone Lane – קפה קרוב עם טוסט אבוקדו משובח (אל תפספסו את השירותים של הקפה, הם מספקים הצצה לכנסיה הצמודה שלגמרי שווה אותה). אני גם אוהבת את הקפה והגינה של הCooper Hewitt (מוזיאון עיצוב עם הפעלות מדליקות לילדים).

גג מטרופוליטן. 2019גג מטרופוליטן. 2019
גג מטרופוליטן. 2018גג מטרופוליטן. 2018
5000 שנות אומנות, לא תמיד מה שחשבתם. תערוכת אופנה במטרופוליטן. 20165000 שנות אומנות, לא תמיד מה שחשבתם. תערוכת אופנה במטרופוליטן. 2016

יש הדרכות של המוזיאון, יש סיורים מכל מיני סוגים שאפשר למצוא ברשת, יש מדריכות שעושות סיורים בעברית. אני הייתי בשני סיורים עם יערה קידר. היה מרתק עד מאוד. אם יש אופציה כזאת. לא הייתי מפספסת.

הגוגנהיים שליד הוא עוד עצירה אומנותית שווה. אפשר רק להציץ פנימה ולהתרשם מהאדריכלות או לבדק לגבי אירועים ותערוכות. ראיתי שם כמה שהיו חויה. בדרך כלל התערוכות לא פשוטות להבנה.

גוגנהיים. Art and China after 1989. 2018גוגנהיים. Art and China after 1989. 2018
גוגנהיים. מבנה ספירלה אין דומה לוגוגנהיים. מבנה ספירלה אין דומה לו

Museum of Arts and Design מוזיאון יחסית קטן נקרא בקיצור MAD. חולש על כיכר קולומבוס שאני אוהבת. בקומה ה9 יש בית קפה פלצני, עם נוף מהמם. אפשר להכנס רק לקפה (רצוי להזמין מקום מראש). גם החנות של המוזיאון חביבה. ממול יש מול (MALL) שגם ממנו יש נוף של הכיכר והפארק וחנויות מפוארות. כולל חנות כלי בית יקרה ומרשימה וחנות גדולה של אמזון. ומאפיה עם קפה ומאפים (Bouchon Bakery & Café). ובקומת הקרקע סניף של הול פודס (סופר אורגני מפונפן). למי שעוד לא חווה – שווה לדגום.

מכיכר קולומבוס אפשר לטפס צפונה כלפי האפר ווסט. יש סניף של טרדר ג’ו (עוד סופר ששוה לדגום), אח”כ לינקולן סנטר וגם סניף של לחמים למי שחושק בסנדוויץ טוב (הכרובית מומלץ בחום) או חלה ורוגלעך לשבת. אני אוהבת את אווירת השכונה הבורגנית על שדרות אמסטרדם או קולומבוס. בתוך הפארק מול רחוב 72 – אתר ההנצחה לג’ון לנון. תמיד יש שם טיפוסים שמנגנים שירי ביטלס. ואז מגיעים למוזיאון הטבע. (מי שרוצה קניות – אפשר להצפין לקולומבוס ורחוב 100- יש שם שלל רשתות שאנשים אוהבים.

   American Museum of Natural History 

המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע. לא כדאי להחמיץ. הממותות והדינזאורים בקומה הרביעית. כל אולמות הפוחלצים. האזור של המגוון הביולוגי והאוקיינוסים. כל שעה יש סיור חינמי שמובילים מתנדבים של המוזיאון, לטעמי מומלץ לפחות לנסות, לגיטימי לפרוש במהלך הסיור. במעבדה שבאזור המגוון הביולוגי יש פעילות פתוחה לילדים מעל גיל 8, שווה לברר מתי יש בה פעילות. במחוזתינו נרשמה התלהבות. ועוד המלצה, עם ילדים ואפילו בלי – שווה לראות את הסרט לילה במוזיאון לפני הביקור. זה משדרג פלאים.
כשיוצאים על שדרות קולומבוס יש את Flying Tiger בפעם הראשונה (וגם השניה) זו חנות מלהיבה…על 80 ואמסטרדם הגלידה החביבה על הילדים שלי וכל האורחים שלנו (והאינסטגרם שלהם). לידה מסעדה איטלקית טעימה.
וכמובן – המומה המפורסם. איכשהו אני פחות מחבבת אותו. הוא מרגיש הכי יומרני ומנותק, אבל זו לגמרי תחושה אישית. מה גם שממש עכשיו נפתח מחדש אחרי שיפוץ גדול, שאותו עוד טרם ראיתי. אם כבר המלצות מיוחדות ממליצה על הסניף שלו בקווינס. MOMA PS1. בית ספר שהוסב למוזיאון. תערוכות נשכניות. וגם אירועים מענינים.

מוזיאון הוויטני לאומנות אמריקאית. המבנה – אחד המיוחדים בעיני והמרפסות שלו משהו משהו. אפילו בימים קפואים או לוהטים. יש תערוכות שוות, ביאנלה כל שנתיים ובסופ”ש גם פעילויות לילדים. כל יום בצהריים הדרכה של המוזיאון, אני תמיד ממליצה, למרות שיש גם מדריכים פחות מוצלחים בדרכ זה משדרג מאוד את החויה. גם קפה על המרפסת שווה ביותר.

המרפת של הויטני. במקרה עם דמות חירות שנעמדה שם (חלק מתערוכה)המרפת של הויטני. במקרה עם דמות חירות שנעמדה שם (חלק מתערוכה)
גלריה בצלסי. מאחורי כל דלת, הפתעה.גלריה בצלסי. מאחורי כל דלת, הפתעה.

הגלריות של צלסי (בין שדרות 10 ל11 בטווח של הרחובות 27 ל19 בערך. שווה פשוט לצעוד בזיזג בין הרחובות ולהכנס לכמה שיותר גלריות. הן חינמיות, מחוממות\מקוררות ומספקות חוויות מופלאות. Hauser & Wirth אחת לדוגמה שאני אוהבת, כוללת בית קפה מגניב וחנות ספרי אומנות (הכניסה לקפה קצת נסתרת). בכל הגלריות אפשר לקרא על האומנים בדפים שמחלקים בכניסה לגלריה והכי טוב לתחקר קצת את הבחור\ה שיושבים בכניסה ומדגמנים עבודה.

נחמד גם קפה בלובי של ה-The High Line Hotel.

אם כבר באזור אז מזכירה את צ’לסי מרקט – לא מקום שחביב עלי, עוד שוק אוכל וטו לא. אבל נותנת שם קרדיט למזנון של אייל שני, פשוט תמיד ממש טעים ומאוד שמח. ולסניף של אנתרופולוג’י ששווה לדגום, שם או בסניף אחר.

The Standard, High Line מלון שהוא חויה. כל פעם יש שם אטרקציה אחרת. שווה להציץ ללובי ולנסות לעלות לבר שעל הגג (בערב). ממול חנות הדגל של סמנסונג – אתנחתא מרגשת לחובבי ג’אדטים וגם לאלה שפחות.

וההיי ליין כמובן, שהוא מופת ליוזמה של קהילה חזקה ושל אדריכלות נוף במיטבה.

New Museum אצלי הוא בראש הרשימה, אבל מודה שלא בביקור של כמה ימים ולא עם ילדים בדר”כ. מיועד לחובבי אמנות היותר כבדים אבל תמיד שווה לבדק איזו תערוכה מציגה, גם האזור בגבול בין הסוהו ללואר איסט, בואך ציינהטאון, מלא הפתעות. The Hole גלריה לא רחוקה ומרתקת תמיד. ומרכז הצילום שממש מעבר לכביש, בהתאמה לתערוכות או רק לקפה.

20190208_123907
20180420_121138
20180420_121347
20180420_121247

ואם נהיים רעבים, כמה המלצות למקומות פשוטים וסופר טעימים באזור הזה-

Café Habana ליד המוזיאון החדש, אוכל רחוב מקסיקאי טעים ושמח. לא מעט אופציות צמחוניות.

Vanessa’s Dumpling House גם לא רחוק. מקום אותנטי ופשוט לדמפלינג. לא הרבה אופציות צמחוניות, אבל יש כמה. ואם כבר מתקרבים לציינה טאון עוד שתי המלצות אוכל שאנחנו אהבנו מאוד.

Dim Sum Go Go מלא אופציות טבעוניות וגם לא – ללקק את האצבעות.

Tasty hand pulled noodles מכינים במקום את האטריות (אפשר להציצ למטבח, זה מדהים). ויש ציר צמחוני שזה די נדיר. רק המרקים, השאר פחות. אל תשכחו לשים את התוספות שמונחות על השולחן.

מוזיאון ברוקלין. מוזיאון לאומנות בברוקלין. מבנה מדהים והרבה תערוכות יוצאות דופן. אני ראיתי שם כמה תערוכות נהדרות וגם את העבודה המפורסמת של ג’ודי שיקגו, The Dinner Party, שכתבתי עליה. שוב, זה אולי מקום למתקדמים ופחות בביקור קצר, אלא אם מוצגת תערוכה סופר פופלרית או שתופרים יום ברוקלינאי. לתערוכות מיוחדות חשוב להזמין כרטיסים מתוזמנים מראש, כי אחרת אין סיכוי. ליד ממש – הגנים הבוטניים של ברוקלין. וזה לגמרי מקום מומלץ בעיני. גנים קטנים יחסית, מאפשרים טיול חביב ומלאים בפינות מופלאות.

עוד בברוקלין לחובבי אומנות, ספריית אומנות בתוכה אוסף של מחברות (sketchbook) של אמנים מפורסמים ואנשים מהשורה (כל אחד יכול, שלי עוד ריקה בבית…מחכה להתמלא ולהשלח…).

לחובבי אומנות ימי הביינים וגינון ואדריכלות ונוף ודילמות קיומיות ובכלל יש בצפון צפון מנהטן מקום מופלא בשם Fort Tryon Park  מקום עם סיפור שמערב הון ושלטון ואמנות. אבל בתכלס יש שם שלוחה של המטרופוליטן לאומנות ימי הביינים. המבנה, שהקימה משפחת רוקפלר אי שם בתחילת המאה הקודמת, מורכב מחלקים של מנזרים שהובאו מאירופה וחוברו לכדי מבנה של מנזר מהמאה ה12. בגן הגדול יש מאות מיני צמחים נהדרים ותצפיות על ההדסון (המשפחה רכשה גם את הגדה השניה על מנת לשמור על נוף פתוח…) ובכלל יופי של טבע ושל יכולת תכנון, ביצוע ושימור. זה ממש קרוב לגשר ג’ורג וושינגטון, אז מי שמתגורר בצפון ניו גרז’י, זו עצירה נהדרת בדרך לעיר.

מנזר מהמאה ה12. לכאורה. הורכב בתחילת המאה ה20 מחלקים שיובאו מפורטוגלמנזר מהמאה ה12. לכאורה. הורכב בתחילת המאה ה20 מחלקים שיובאו מפורטוגל
תערוכת 'הוונלי באדיז' במט טיירון. אופנה בהשראת הכנסיה בתוך מנזר לכאורה. תחי אמריקה.תערוכת 'הוונלי באדיז' במט טיירון. אופנה בהשראת הכנסיה בתוך מנזר לכאורה. תחי אמריקה.

מחוץ לעיר –

BEACON עיירה אפסטייטית על גדות ההדסון. מרחק שעה מהעיר. ברכבת שנוסעת ממש על גדת הנהר, או ברכב (בדרך לוודברי…). גם העיירה חביבה (למרות שיש כמה עיירות שאני מחבבת יותר), אבל האטרקציה היא מוזיאון DIA.  מוזיאון אמנות במבנה ענק של מפעל קרטון שנסגר. DIA היא עמותה גדולה ונראה שגם עשירה, עמותה שמציגה ומתחזקת לא מעט עבודות אומנות ברחבי היבשת. זה מעניין ומרשים ואיוורור נחמד מהעיר.

מוזיאון DIA בעיירה ציורית על גדות ההדסוןמוזיאון DIA בעיירה ציורית על גדות ההדסון
יריד אומנות. מרץ 19יריד אומנות. מרץ 19
יריד אומנות. מרץ 19יריד אומנות. מרץ 19

ירידי אומנות

יש המון. של עשירים, של פחות עשירים. של צעירים, של מבוגרים. של צלמים ויו ניים איט…אני הכי אהבתי את SPRING/BREAK Art Show שמתקיים כל שנה בתחילת מרץ. לבוא בנחת. לשאול את המציגים שאלות, הם עונים בשמחה, לשתף פעולה עם הפעלות, זה בדרכ מעניין מאוד. ועוד אחד, בכל זאת, the Armory Show. גלריות מכל העולם מציגות את הכוכבים שלהן. זה ענק, זה מעניין ובשוליים יש גם כמה עבודות נשכניות יותר. לבוא בנעליים נוחות.

3 thoughts on “אין על העיר הזאת

  1. העיר הזאת היא מוזיאון אחד גדול ומיוחד של קוקטל על הגגות, תצפיות, חצרות ומרפסות…ועוד הרבה יותר. ואני לגמרי איתך באין על העיר הזאת
    תודה על עוד פוסט נהדר וחג שמייח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *