מסיבת קונפטי

חושבת על זה שעבר רבעון מאז שהגענו. אנחנו כאן שלושה חודשים שזו תקופה לא קצרה וגם לא ארוכה.
יש ימים שמרגיש מאוד נעים ובדיוק במידה
ויש ימים שקשה.
ימים שצריכה להזכיר לעצמי למה באנו וממה התלהבתי כל כך מהרעיון של הרילוקשיין.
ימים שהגעגוע מזדחל לכל פינה ותחושה ששלפנו את עצמנו מהפאזל של החיים המקוריים, מהמרקם שהיה בנוי ומאורגן. ועכשיו יש חלקים שאולי פירקנו בנסיעה הזאת וחלקים שנשארו חסרים בתמונות שאנחנו חלק מהן.
והחתיכה שהיא אנחנו, ממש לא מתאימה, או עוד לא מתאימה כאן. לא מצליחה או עוד לא מצליחה להתאים את עצמה למה שיש כאן מסביב.

דברים שקורים בארץ ואני מרגישה שהייתי רוצה וצריכה להיות שם לקחת חלק, להתחבר ולעזור. להיות עם חברה ברגעים מסוימים, עם ההורים והאחים והחברים בכלל. וכאן, גם שמזהה, מישהו שצריך עזרה, זה עוד לא מרגיש מתאים להציע אותה או לבקש אותה.
וזו תחושה משונה ומאתגרת. אולי היא נכנסת לקטגוריה של געגוע ואולי היא מולטי….
מזכירה לעצמי שאלו החיים. מפסידים משהו מרוויחים משהו אי אפשר הכל…. שכל דבר הוא תהליכי
ועל אף הקשרים ההדוקים שיש לנו עם האדון פוטר וחבורתו, שום דבר לא מסתדר בהנפת שרביט…
יש הרבה ימים ובעיקר רגעים שאני נפעמת מההזדמנות או ההזדמנויות. מהחשיפה לכל כך הרבה דברים חדשים שהיו עד עכשיו רחוקים. מהרעיון שיש זמן לחוות את הכל ולא צריך למהר, כי לא באנו לטיול, באנו לתקופת חיים.
וזה גורם לי להיות מלאת תודה ושמחה.
מסביב סתיו מרגש, כמו מסיבת קונפטי מדהימה. העצים מאדימים, שזה ממש לא נראה אמיתי. העלים נושרים לאיטם בריקוד עדין. משטחים מרובדי עלים בצבעים עזים של צהובים ואדומים ואני שהולכת בינהם ולא מפסיקה להתלהב ולאסוף אותם. הם כל כך יפים. שלכת זה דבר מאוד מרגש.

ואמריקה…?
כתומה ומקושטת לקראת ההלווין. מלא דלעות בכל מקום וגם קישוטים “מפחידים” על כל הבתים. מ”בית קברות” בחצר ועד מתנפחים בצורות של מכשפות וקדרות ענק.
את הבחירות הקרבות מרגישים. אבל כמי שלא רואים חדשות או דייבטים וגם לא קוראים עיתונים…רמת החשיפה שלנו נמוכה יחסית ואנחנו רק עורכים “סקרים” קצרים של כמות השלטים שאנחנו רואים מסביב. וכן רואים גם שלטים של טראמפ ופחות של הילארי. הסברה שתומכי הילארי לא ששים לציין זאת.
ומכיוון שיום הבחירות, לצערנו, הוא לא חופש, ובבחירות המקומיות שמתקיימות בו זמנית אנחנו לא מבינים כלום. אז ממש נהיה מהגרים חדשים ביום הזה שלא לוקחים חלק בחגיגה הדמוקרטית…
במסגרת “פעם ראשונה” שלנו, היום נחגוג את החג הראשון. שדורש מעבר לקישוט של הבתים גם תחפושות וסיורים בין הבתים לטריק או טריט. אנחנו מתחילים בסוף היום בבית הספר עם מצעד תחפושות, שאין לי מושג מה זה אומר וממשיך באירועי אחהצ ברחובות. תמוז קבעה עם חברות והבנים ואני נתחיל בשכונה ומשם נחליט אם גם נוסעים לענת בהארלם לחוות את החגיגה בעיר עם נטע ומיקה.
את סוף השבוע האחרון בילינו בביקור באיתיקה אצל חברים מקסימים. היה כייף גדול לבלות אצלהם ולילדים לשחק ביחד. מה גם שעל הדרך הגנבנו פסטיבל הארי פוטר במרכז העיר, שהיה עשוי כהלכה ומרשים מאוד. הספקנו גם סיור קצר בקמפוס של אוניברסיטת קורנל, שלובש חג בשלכת (ובלי קשר לשלכת בנינים, מרחבים ונופים עוצרי נשימה). והטבע והיופי מכל עבר בדרך…אין מילים…

וגם יש לנו מעילים, כובעים וכפפות אז החורף מוזמן להפתיע אותנו (בטוחים שיצליח)!
אמשיך לעדכן,
כבר מתגעגעת,
אורית