קטגוריה: כללי

חושבת על זה שעבר רבעון מאז שהגענו. אנחנו כאן שלושה חודשים שזו תקופה לא קצרה וגם לא ארוכה. יש ימים שמרגיש מאוד נעים ובדיוק במידה ויש ימים שקשה. ימים שצריכה להזכיר לעצמי למה באנו וממה התלהבתי כל כך מהרעיון של הרילוקשיין. ימים שהגעגוע מזדחל לכל פינה ותחושה ששלפנו את עצמנו מהפאזל של החיים המקוריים, מהמרקם … המשך קריאה >>

כבר לוקח לי יותר זמן בין פוסט לפוסט. ההתמהמהות, נראה לי שיותר מהכל היא מסמנת שכמעט מבינים בגוף ובנשמה, שאנחנו כאן כדי להשאר ולהתמקם. הזמן שלוקח לתובנות ההתמקמות לצלול פנימה.... עד שבית מרגיש בית והסופר סופר והדרך לבית ספר כזאת... אולי החגים, וההבנה שהם נחגגים רחוק ואחרת ובעיקר פשוט הזמן, תורמים להרגשה. כי אולי כבר … המשך קריאה >>

ללא ספק שבועות דרמטיים וסלט של תחושות מאז שהחיים התחילו כאן. החופש הגדול נגמר, תרתי משמע, ואיתו התחושה שבאנו לטיול ארוך. השגרה החלה לטפוח בפנים, כדי שנבין שבאנו להרפתקאה מסוג אחר ועכשיו נא להתמודד. וזו אכן התמודדות. לכל אחד מאתנו ולכולם ביחד. הגדרה שקראתי, של רכבת הרים נפשית היא די מדויקת. רכבת שעלית עליה כי … המשך קריאה >>

אז הרגע הגדול הגיע ובתי הספר פתחו שעריהם. התרגשנו מאוד, חששנו מאוד. התחושה כרגע, היא שאנחנו בידיים טובות של אנשים ששמחים לפגוש וללמד את הילדים שלנו. ברור שכולם מחייכים פה הרבה וכמעט כל הזמן, אבל בנתיים זה מרגיש אמיתי וכנה. בעיקר הפתיעה אותי התחושה שהם לוקחים אחריות על הילדים. אני חושבת שאפילו בדמוקרטי לא הרגשתי … המשך קריאה >>

סוגרים חודש של ימים בניכר. מרגיש ארוך וגם קצר. כבר מבינים שרחוקים. אחרי חודש מגלה שאפשר לנשום בנחת בחלק מהמקומות, אפילו שיש עוד הרבה מקומות שלא. משימות הבירוקרטיה האינסופיות לא ממש נגמרות ומשולות בעיני לסבך קורי עכביש צפוף, שצריך לצלוח לעבור דרך, אבל אי אפשר לעבור בלי לגעת או להפגע מאחד או יותר מהקורים. ואם … המשך קריאה >>

22 אוגוסט 2016 אז יש לנו בית, שכמעט כבר מרגיש כזה. הגענו שבוע שעבר לבית הצהוב, אנחנו והמכולה הצהובה. אחרי ההלם הראשוני, ברגע שהדברים שלנו התחילו להפציע מתוך ים הניירות והקרטונים ולהתמקם, התחילה תחושה נעימה של מקום מוכר. לסוף שבוע כבר היינו מוכנים עם ארוחת שישי בטעם של בית, זה היה חשוב ונעים לכולנו. מה … המשך קריאה >>