קטגוריה: כללי

המשמעות הגדולה של הבלוג עבורי היתה קודם כל הזדמנות לכתוב. וגם יצירת מסמך תיעוד של תקופה מיוחדת ושל התחושות והמחשבות שלי. והנה אני בתוך הבליל חיים וקורונה הזה, מתקשה להגיע לעצמי. כמעט ולא מגיעה לכתיבה, בקושי מתפנה למחשבה נקיה. דווקא הניתוק החברתי מרחיק אותי ממני? מתקשה להבין את עצמי במציאות משתנה. לעיתים, מתכופפת עם הרוחות … המשך קריאה >>

עלה נושר, רוח קרה, פרי הדר שמבשיל, רקפות שפתאום מגיחות בגינה, ירוק מסביב, לרגעים מרגיש שנעים ופתאום כבר קר, תנור נדלק, חושך מוקדם, שמיכת פוך, גשם חזק... כתיבת טבע. מנסה. להאחז במוכר. להרגיש שיש עדיין דברים שעובדים כסדרם. ואז אני תוהה מה זה בכלל כסדרם בתוך כל הכאוס הזה? חושבת הרבה על זה שלא מגיעה … המשך קריאה >>

איך כותבים כשנאלמות המילים? שמרגישה צורך לשתוק וגם לצעוק. עולם כאוטי, הפחדה, פחד עם רגעים של קמצוץ תקווה. בחרתי תמונה ראשית של נועם, הולך במשכן בעין חרוד, לפני ציור של אלי שמיר. אלי שמיר מצייר את העמק ונופים נוספים בצורה סופר ריאליסטית. מציג את הנוף וגבולותיו תוך התייחסות למשמעות של נקודת המבט. ממקום פואטי וביקורתי … המשך קריאה >>

התנדבתי להעביר הרצאה על ניו יורק. בזום. באנגלית. אני. ההכנה להרצאה לקחה אותי למקום של חשיבה, הרי את ניו יורק כולם מכירים ברמה כזו או אחרת. השאלה היא מהי ניו יורק בשבילי. מה החויה שלי סביב העיר הזאת. מסע של שלוש שנים בצופציק של העולם המערבי, הקפטיליסטי. איך אני מספרת בשעה את החויה שלי באמריקה … המשך קריאה >>

משבר קורונה, כאילו כרגיל, לכאורה בריאים, אולי לא. גל אחד מאחורינו השני לפנינו או מסביבנו. מסכות על הפנים ובידודים מכל מיני כיווונים. לפעמים מרגיש שגרה לפעמים בלאגן. תחושה של סדרי עולם מתערבבים ואנחנו נאחזים בישנים כדי שלא יתהפכו עלינו, במשמרת שלנו...ובכל זאת המציאות משתנה. האי ודאות הופכת להיות הוודאות החדשה. שום דבר לא ברור. ועדיין … המשך קריאה >>

הימים ימי קורונה, הלילות לילות קורונה. שבוע ועוד שבוע. העולם כמעט עצר מלכת. ואנחנו בתוכו. יש לי תחושה שהכדור נתן ברקס היסטרי, לא כולם היו חגורים. כולנו הלומי הדף. מבודדים, חשופים, מפוחדים, נהנים. בחוץ פריחת אביב ותחילת הקיץ. התרגיל הענק של אי הוודאות התחיל, הוא סוג של אמיתי וכולם כולל כולם בפנים. מנסה להיות אופטימית, … המשך קריאה >>