חזרנו מהמערב. מאיפה מתחילים לתאר טיול שהיה בו כל כך הרבה. אולי מהנחיתה.
אחרי טיסה שהיתה לו קשה, באפשרות הראשונה נועם יצא מהטרמינל לשאוף קצת אויר וחזר פנימה בבהלה משולבת בהפתעה…שחם! זה היה קטע גדול לפתוח איתו את הטיול. היתה לנו המון שמש (מה שהיה הפתעה לאורזת, שלקחה בקושי שתי חולצות קצרות לכל אחד ומגוון מעילים וכובעי צמר). והיו גם נופים עוצרי נשימה, מרחבים של ירוק, של הרים ושל ים, עיר גדולה ומשוגעת, קמפוסים מרשימים, זמן משפחתי איכותי וגם הרבה לוקשיינים מופלאים לצילום (נספרו 1500 תמונות). בקיצור היה מעולה!

IMG_1045
IMG_1199

כדי שלא יבלע במרחבי השגרה והזמן מנסה לתאר את המסלול. אתחיל בזה שכשהחלטנו לדגום את המערב, לא היה לנו מושג איזה חלק לבחור ואיך לארגן את הימים בתוכו. כמו כל דבר עם הזמן התוכנית התבהרה ובדיעבד לא חושבת שיכולנו לתכנן יותר מוצלח. היה איזון בין ימי עיר לטבע, בין אטרקציות וסימוני וי לזמן איכות ובכלל. נחתנו וחזרנו מסאן פרנסיסקו שדי היה ברור שהיא יעד חובה, כולל הזדמנות לבסס את תחביב הקמפוסים החדש שלי :).
העיר קבלה את פנינו, איך לומר, לא מאוזנת. סאן פרנסיסקו מעבר לעליות והירידות החדות, לא נראה שיש שם כוונה להגיע לאיזשהו איזון . ההזנחה והיופי שלה כפי שחווינו אותם הם קיצוניים. סוג של עליבות מפעימה.
עיר שהיא סלט שטעמו ואיכותו לא התבהרו לי. הישן בולע את החדש, הכיעור בולע את היופי והמוני ההומלסים הזרוקים ברחובות בולעים וצועקים את כל השאר. המפרץ מדהים והתצפיות עליו מקסימות, הצבעוניות מהפנטת והאוירה לעיתים מפחידה ולעיתים מחשמלת. הקרוניות מגניבות, העליות והירידות מאתגרות (בטוב), הבתי קפה שמחים, האריות ים מצחיקים, הנמל בחלקים שאנחנו דגמנו ממוסחר להחריד והריח כמעט בכל אזור המפרץ לגמרי מעושן (חשיש). זאת סאן פרנסיסקו שלי כרגע. עיר בהפרעה.
רק לפרוטוקול אזכיר לעצמי שהצלחנו לראות גם חנויות מקסימות, את מוזיאון המומה המקומי, מרחצאות סוטרו, לעבור בפארק הגולדן גייט שנראה סופר מרשים, לנסוע על גשר הזהב וגם להצטלם כשהוא ברקע, להגיע בטעות לאזור מקסים ליד הגשר ולאכול ראמן משובח.

סיויק סנטר בסאן פרנסיסקו ליד בית העיריה. עמוס בעלובי החיים. בניגוד לניו יורק אף שוטר לא נראה באופקסיויק סנטר בסאן פרנסיסקו ליד בית העיריה. עמוס בעלובי החיים. בניגוד לניו יורק אף שוטר לא נראה באופק
מעברי חציה יצירתיים . מי אמר שחייבים פסים.מעברי חציה יצירתיים . מי אמר שחייבים פסים.

מהעיר יצאנו למחוזות של טבע. היוסמיטי זו חתיכת גן עדן. חוץ מזה שהיתה לנו חברה מעולה וישנו במקום מוצלח, מזג האויר היה בהזמנה – ממש נעים עם שאריות של שלג, פעם ראשונה שראיתי נחל שגדותיו מכוסות בלבן.
טיפסנו את ה- mist falls ומזל שלא השתפנו והגענו עד לפסגה (תודות לדותן). היוסמיטי, שהוכרז כשמורת טבע הראשונה בעולם עוד במאה ה-19, מרשים בחזון שלו. איך הגיעו לשם על עגלות עם שוורים ודמיינו את המקום כאתר של טבע ותיירות. איך הבינו שצריך לשמור על הטבע מפני האדם (ולא פסחו על גירוש האדם האדום…). איך התיישבו שם בקור ובבידוד והצליחו לפתח חזון שכלל סימון שבילים, בניה באזורים מורשים בלבד, שמירה על בעלי החיים והטבע (וגם כאן עשו כמה טעויות) וגם חשיבה על אומנות (כבר במחנה הראשון שהקימו היה צריף לאומנים שבאו ליצור לתקופה).
ומצד שני ציפיתי לשמורה מתוקתקת ברמות של ניהול קפדני. וחייבת לאכזב שלא הפתיעו. החניה והתנועה לא נוהלו, חוץ מבמקום אחד לא נתקלנו בפקחים או מדריכים בכלל. לא לגמרי היה ברור ממש מי מהמסלולים סגורים לעונה ואילו פתוחים. האמת שציפיתי ליותר. אבל אולי כי לא היינו בעונה הרשמית.

20180403_131058

מהיוסמיטי המשכנו לקינגס קניון ולסקויה. הגבעות הירוקות וההרים הזכירו לנו את אוסטריה ואת הסרט צלילי המוזיקה, שראינו כולנו באחד הערבים. גילינו שאכן הסרט צולם בעיקר באזור זלצבורג אבל חלקים שלו גם בקליפורניה.
היו לנו ימים מלאי טבע ואפילו פגשנו משפחה של דובים! אמא ו3 גורים, שעמדו והביטו בנו מעבר לגדה של נחל לא רחב במיוחד.
משם התגלגלנו לחוף ונחתנו במורו ביי, עיירה חביבה, שאנשיה עליזים וידידותיים במיוחד. בילינו בוקר בחנויות יד שניה ואת שארית היום על החוף (כולל אחד מאיתנו שגם נכנס למים הקרים ואחת ששונאת ים ובילתה באוטו). למחרת, עלינו צפונה לכיוון כביש 1 שעליו נסענו בחלק של 17 המיילים (מדהים!). בדרך עצרנו ב-carmel by the sea. עיירה קסומה שנראית כמו המודל להוגסמיד של הארי פוטר. להמלצתו של אסף (הקורא הנאמן!) הקדשנו יום גם לסנטה קרוז המשוגעת. יום שנפתח בהרצאה שקיבלנו בעמדת האינפורמשיין העירונית לגבי טיבה הליברלי וההיפי של העיר, מבחורה בלוק זרחני, שטרחה להגדיר את אחוז מצביעי טרמפ בבחירות ובחיים בעיר (מקבלים אותם אבל הם בשוליים…).
עשינו סיור קצר בקמפוס המטופח של אוניברסיטת קליפורניה, שצירפנו לרשימה אחרי סטנפורד ולפני ברקלי.

IMG_2021
IMG_9924
IMG_1740
IMG_2108

בברקלי עשינו סיור מודרך, שהיה לנו ממש מעניין. פמלה שלמדה ועובדת בקמפוס, עושה סיורים דרך AIRB&B. היא טיפוסה מעניינת, בת +50 שגרה בדירה שיתופית, זאת אומרת עם שותפים… (וזאת תרומתה לסביבה אם כי הם לא משתפים איתה פעולה בחלומות הירוקים שלה). נראה שמאוד אוהבת את המקום, אבל גם יש לה ביקורת מעניינת על העולם האקדמי ועל העולם בכלל. וסיכמה בכך שאמרה לגבי עצמה ולגבי החברה בכלל, בהקשר של התפיסות הליברליות שיצאו מברקלי בשנות הפרחים. שהיום התרבות החומרית דורסת כל אפשרות לשינוי או למאבק סביבתי או חברתי.
שאלתי אותה על אקטיביזם בקמפוס בימים אלו והתשובה היתה שהנושא שהכי פעיל זה הBDS ומעגליו. ושמי שבולט, בעיקר בגלל הנראות הפיזית, אלו החברה המוסלמים.
מתרגשת בסיורים האלה עם הילדים, שהם רוב הזמן קשובים ומבינים ומקבלים עוד קצת מושג על העולם. ואפילו נתקלנו במקרה בנבחרת סטודנטים משחקת קווידיץ על הדשא.

נבחרת הקווידיץ של ברקלינבחרת הקווידיץ של ברקלי
שמורת הסקויהשמורת הסקויה

מהטיול חזרנו לשגרה. לי יש הרבה משימות של הלימודים ועוד כל מיני תוכניות. לילדים מתחיל הלחץ של סוף השנה בבתי הספר מה שאומר כרגיל הרבה מבחנים ושיעורים 🙁
נועם מתחיל בשמחה ובהתרגשות, אימונים בנבחרת הכדורגל העירונית. מה שאומר אינטנסיביות באחהצ שאנחנו לא רגילים אליה וגזילה סופית של ימי ראשון שמקדשים למשחקים. רק לעונה קצרה…שיהיה לו בהצלחה!

 

2 thoughts on “בין מזרח למערב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *