מתעטפת בימות המחר

על ספינה רעועה שמטלטלת חזק בים סוער מדי מנסה להמשיך לעמוד על סיפון חיינו, ביציבות. פיסוק קל ברגליים, ידיים מושטות חזק לצדדים, מבט קדימה בריכוז מנסה לשמור על עצמי ולא ליפול. יש מי שנפלו למי התהום של הזוועות, של האבל, המוות והפחד ואני לבנתיים ממשיכה לשמור על יציבות מסוימת עד שלא. כאילו שזה תלוי בי...זו … המשך קריאה >>

תפילת האמהות

שבוע עמוס ואינטנסיבי. עולם עמוס ואינטנסיבי. רוע, שכול, עצב, אטימות וחוסר אונים מסביב. עברתי להתפלל. מרגישה שההפגנות, התקשורת, הדיבורים, ההסברים, ארגוני המאחה לא עובדים. השיטה, הגריד הקיים לפעולה ולממשל לא רלוונטיים יותר. כל מי שחייב להרגיש צודק ולחשוב שהאחרים בורים, כל מי שמרגיש כועס וזועם על מציאות ככ קשה, כל מי שמרגיש צורך לממש תסכול … המשך קריאה >>

People don’t take trips, trips take people

(People don’t take trips, trips take people" (John Steinbeck" יאללה פוסט אופטימי. כותבת אותו מהר לפני שאדי היאוש יכסו אותי. נחתנו מחמישה ימים נהדרים בגרמניה ומנסה בכח לא לנחות לתוך התסכול. היתה לי אפס מוטיבציה לנסוע לחו"ל בשנתיים האחרונות. אפילו שתמוז ממש רצתה שניסע ביחד, ואני בדרכ לא רוצה לפספס הזדמנויות כאלה, הכל היה כבד … המשך קריאה >>

8 שנים לבלוג 9 חודשים למלחמה

באוגוסט הבלוג שלי חוגג 8. שמונה שנים מאז נחתנו בחוויה האמריקאית שלנו והתחלתי לכתוב כאן, שלוש שנים של הרפתקאה בעולם ועוד חמש שנים של מסע מקומי שכולל מלא דרמות. אישיות, לאומיות ועולמיות שכוללות בין השאר פרידה מחיה, קורונה, בית חדש, שינויים בעבודה. לימודים מכל מיני סוגים, ילדים שגדלים מהר, גדילה שלי, אירועים פוליטיים ומחאות קשות, … המשך קריאה >>

התקווה שתיים

תקופה קשה. תהומות העצב שמסביב רק מעמיקות ותחושה שכלום לא מצליח לעצור את ההתדרדרות. מלחמות חסרות תכלית ממשיכות להתקיים ואנשים ממשיכים להפצע, למות, להנמק בשבי ולהיות עקורים, רעבים ומיואשים. חסרי תקווה מול ממשלה רעה ובעיקר עצובים וכואבים. ובתוך כל זה ממשיכים החיים, אנחנו אוכלים, מטיילים, חוגגים חגים, עובדים, לומדים ומפגינים. שני מסלולים כל כך מקבילים. … המשך קריאה >>

דברים נעמדים מלכת

בתמונת הנושא חותמת של תמר להחזרת החטופות והחטופים. ימים כאלה של השתהות. כאילו דברים נעמדים מלכת ואין להם יכולת לקדם את עצמם לנוע במרחב הזמן הלאה אל העתיד. משהו בהווה הכבד מנשוא מושך מטה. אמנם החיים עצמם נמשכים ודברים קורים, עצב גדול, שמחות קטנות, בהלה, תקווה ויאוש והכל תחת ענני כאב ורוחות חזקות מהמלחמה שלא … המשך קריאה >>