כמה קשה לפעמים לשמור על תנועה. לא לעצור. לא לברוח. להתמודד עם מה שעולה וגם למשוך קדימה. מרגישה ששם אני בתקופה האחרונה. נפרדת ובונה, מקבלת חיזוקים ותודות וגם ברקסים ומורכבויות וצריכה לנוע בינהם ולהבין מי, מה ואיך ממשיכה הלאה. התנועה להבנה וחיפוש של המקום הבא. תנועה שמצד אחד מרגישה ומודעת ליסודות, למקומות בהן אני חזקה, … המשך קריאה >>
תקופה עמוסה של הרבה חשיבה לקראת סיומים והתחלות, התרגשות מדברים חדשים שעוד לגמרי עלומים. אירועי סוכות עם אהוד בנאי במצדה. אהוד מרגיש לי איש של אנשים, אמיתי, כנה וחכם. מעריכה אנשים שמדברים מהלב. מדבר ושר על המחילה לה הוא זקוק, על החיפושים שלו את עצמו, על המשפחה שלו. אז אמנם קלישאה אבל הכי מתאים לי … המשך קריאה >>
שנה חדשה. מוצאת את עצמי מוטרדת מכל הבלאגן הזה מסביב של סיכומי שנה ואיחולים לשנה החדשה. במה אני גאה בעצמי? מקרה שקרה ומה למדתי ממנו? במה התמקדתי השנה? מה חשבתי שאעשה ועשיתי? מה לא עשיתי? ועם הפנים קדימה - מה מאחלת לעצמי בשנה הבאה? במה להתמקד? מטרות ויעדים? מעייף ומתסכל. לא יודעת לסכם את השנה. … המשך קריאה >>
If you wish to Travel, Keep very quiet. Go at a steady pace, Don't carry much. Get up early in the Morning, And leave your worries at Home ציטוט של משפט שפתח כל ״בדקר״ (Baedeker), מותג גרמני של ספרי התיירות הפופולריים הראשונים באירופה, שנכתבו על ידי קארל בדקר, וקיימים עד היום. היו בו עצות פרקטיות … המשך קריאה >>
יש הטוענים שכתיבה היא הדרך שלי לומר אני, לומר הקשיבו לי, ראו את הדברים דרך העיניים שלי. בשבילי, כתיבה היא דרך שלי להבין את עצמי, לפגוש אותי ולתעד. לעשות ספירת מלאי של הדברים שהם על המפה שלי פיזית ורגשית בחודשים האחרונים ודרך זה לאפשר לקוראים לפגוש אותי גם. מתנת הכתיבה, כשאני מצליחה לתת אותה לעצמי, … המשך קריאה >>
באמת לונג טיים. ההבטחות שלי לעצמי על כתיבה ויצירה, לא עד הסוף ממומשות. יום אחד כל זה יקרה... אולי. כמה חודשים מאז הפוסט האחרון. העולם כבר הרבה יותר משוחרר ואולי אולי הדרמה הגדולה של הקורונה מאחורינו. הרבה אירועים משמעותיים בתוך נהר השגרה השוצף. יומהולדת 80 חגיגית לאמא, שלל אירועי בר מצווה לנועם, שבוע בניו יורק … המשך קריאה >>